חסר יוד בהריון ותקופת הפוריות – דברים שחשוב לדעת

חסר יוד בהריון ותקופת הפוריות – דברים שחשוב לדעת

מינרל יוד הוא מרכיב עיקרי של הורמוני בלוטת התריס שיש לה חשיבות רבה בתפקוד של גופני -חילוף החומרים ועוד תפקידים רבים. חסר יוד משפיע על מערכות שונות בגוף ובייחוד על התפתחות עוברית ופיריון.

נושא היוד עלה לכותרות לפני כשנתיים ,כאשר בוצע מחקר גדול בהובלתו של ד"ר יניב עובדיה (דיאטן קליני) והתגלה חסר ביוד ב85% מנשים הרות בישראל (בבדיקה מדגמית). כתבתי על כך בפירוט בעבר-מזומנות לעיין בכתבה הקודמת שלי בנושא.

מאז משרד הבריאות עדכן את ההמלצות שצריכת יוד לכלל האוכלוסייה ולנשים הרות בפרט ( לצד נשים מניקות ונשים בגיל הפוריות). משרד הבריאות ממליץ בין היתר על החלפת המלח הרגיל שנמצא בשימוש במשק בית במלח מועשר ביוד (ניתן למצוא מלח זה בכל סופרמרקט לצד המלחים האחרים).

לאנשים שלא צורכים מספיק יוד מהתזונה ההמלצה היא להשתמש בתוסף המכיל 150 מק"ג יוד בצורת פוטסיום יודיד (זוהי צורת יוד שנמצאת בדרך כלל במולטיויטמינים , כולל "פרנטל"). בנוגע למקורות תזונתיים של יוד כתבתי כאן.

קבוצות האנשים הבאות נמצאות בסיכון מוגבר לחסר יוד:

  • צמחונים וטבעונים ואנשים הנמנעים מדגים וממוצרי חלב 
  • נשים בגיל הפוריות (בעיקר אלה שמתכננות להרות).
  • נשים הרות (הדרישה ליוד עולה)
  • נשים מניקות  (ישנה דרישה מוגברת ליוד גם בהשוואה להריון -יוד מועבר בחלב אם לתינוק).

חשוב מאוד להתחיל את השלמת מאגרים של יוד עוד לפני ההריון !

ההנחיות של משרד הבריאות – " מומלץ לצרוך יוד במינון של 150-250 מיקרוגרם. לפחות חודש לפני שהאשה מתכננת להרות, במשך כל ההיריון וכל תקופת ההנקה". אין בזאת המלצה גורפת לנטילת תוסף, אלא צריכה מספקת מהתזונה (והשלמה מהתוסף במידת הצורך).

איך יודעים שמקבלים מספיק יוד מהתזונה ?

היום לא ניתן למצוא בגישה חופשית מידע על תכולת היוד במזונות בארץ. זה לא מידע סודי, אלא לא קיים בסיס נתונים שכזה ויצרני המזון לא מחויבים לערוך בדיקת יוד. תכולת יוד במזנות מושפעת מאוד בתנאי הגידול, מי השקייה ואופן הטיפול בתוצרת ולכן יש שונות גדולה. באופן כללי ישנה מגמת ירידה של תכולת היוד במוצרי חלב ובמזונות מן הצומח בארץ והעולם.

אצות ים – מקורות אלטרנטיבי ליוד

אצות ים  ידועות כמזון עשיר מאוד ביוד ( עד כדי כך שישנן אצות כמו קלפ  וקומבו שעשויות אף להזיק לבלוטת התריס אם צורכים אותן בתדירות).  עם זאת במדינות כמו יפן , עקב צריכה קבועה של אצות ים בתפריט אנשים מגיעים לצריכת יוד גבוהה מאוד, אך מדובר על צריכה דומה למשך כל החיים  ולא על תנודות פתאומיות בכמות היוד בתפריט. בתזונה מערבית לעומת זאת האצות לא מאוד נפוצות מעבר לאכילה מזדמנת של אצת נורי שבסושי.

בגלל שלא לכל אישה אני ממליצה לקחת תוסף פרנטל חיפשתי מקורות ותוספי יוד חלופיים.  שהמשימה היא לא פשוטה אם רוצים להסתמך על השוק הישראלי, בגלל שבארץ כמעט ולא קיימים תוספים תזונה המכילים יוד שלא בתוך מולטיויטמין (או פרנטל). החברה היחידה שמייצרת תוסף דומה היא סקורה (חברה ישראלית שמתמחה בגידול אצות ים).

כדי להכיר את התחום של גידול אצות לשימוש בתוספי תזונה ערכנו אני והשותפה שלי לניהול פורום מקצועי -מיטל רון-אל סיור בחוות סקורה. הגענו לשם בתור נציגות מכובדת של כ30 דיאטניות העוסקות התחום הריון ופיריון (כולן חברות בפורום לתזונת הריון של עמותת הדיאטנים) , התרשמנו, שאלנו שאלות וגיבשנו מסקנות.

בהתרשמות שלי מדובר ב"מפעל" רציני עם שיטת גידול ייחודית ונקייה- ובקרת איכות מוקפדת על איכות המים וטוהר האצות. בחווה מגדלים שתי אצות ולצורך הפקת תוספי יוד משתמשים בעיקר באצה בשם אולווה (ULVA).

חסר יוד בהריון ותקופת הפוריות – דברים שחשוב לדעת

במקביל להפקת תוספים, חברה גם עוסקת בייצור מאכלים על בסיס אצות (ממרחים, תבלינים וכו'), אך כרגע המאכלים לא נמצאים בשוק בחופשי.

עדכונים על בריאות בלוטת התריס

במהלך הביקור שלנו בחוות סקורה שמענו גם את הרצאתו של ד"ר יניב עובדיה שעדכן אותנו בחדשות המחקר בתחום:

  • סטטוס יוד תקין בגוף חשוב מאוד לא רק במהלך ההריון והנקה, אלא בכל גיל הפוריות.
  • ייתכן שתחילת התיסוף ביוד עם הכניסה להריון – זה מאוחר מידי.
  • במידה ומחליטים על התיסוף ביוד חשוב לעשות את זה בצורה מבוקרת והדרגתית כאשר מדובר במצבים של חסר מתמשך.
  • לפי מחקר של קולגה של ד"ר יניב עובדיה מנורווגיה – התחלת התיסוף ביוד לאחר ההיקלטות להריון יכולה לעלות את הסיכון להפרעות קשב וריכוז אצל היילודים.
  • יוד חשוב גם לבריאות הגבר, אך תיסוף הכמויות גדולות מידי יכול לפגוע בפוריות.

בסיכום המפגש הצגנו את הנתונים שיש ברשותינו לגבי תכולת היוד במזונות השונים בארץ. המידע הזה עדיין מצומצם ודורש השלמות רבות. אני והקולגות שלי שמנו למטרה לנסות להשלים את הפערים ואני מבטיחה לעדכן בכתבה נפרדת ברגע שיהיה לנו את המידע הזה.

שורות תחתונות על יוד (נכון להיום)

נשים בגיל הפוריות חייבות לדאוג לצריכה נאותה של יוד.

המקורות התזונתיים העיקריים ליוד הם מוצרי חלב, דגי ים (כמו סלמון) ,דגי בריכה מסויימים (כמו בורי) ומלח מועשר ביוד (או מלח מיודד בשמו הנוסף).

בגלל שהנתונים על תכולת יוד במזון עדיין מאוד מוגבלים כדאי לעשות הערכה של תפריט אצל דיאטן/ית בעלי ידע בנושא.

במידת הצורך יש לקחת תוסף המכיל יוד – מולטיויטמין / "פרנטל" שמכיל יוד או תוסף ייעודי כמו אחד התכשירים של חברת סקורה או תכשירים אחרים (כרגע יש אפשרות רק להזמין מחו"ל).

נשים הנוטלות טיפול תרופתי לתת פעילות של בלוטת התריס חייבות להתייעץ עם דיאטנית ורופא מטפל לפני תחילת התיסוף ביוד.

הערות חשובות:

חסר יוד יכול להביא לתת פעילות של בלוטת התריס, אבל לא כל תת פעילות נובעת מחסר יוד (יש לכך גם סיבות אחרות כמו מחלה אוטואימונית בשם השימוטו). עם זאת גם במחלת השימוטו וגם תחת טיפול תרופתי באלטרוקסין (או תרופות חלופיות) ייתכן חסר יוד.

גילוי נאות : אין לי שום חיבור אישי לחברת סקורה (לא מקבלת מהם עמלות וכו') והמידע המוצג כאן הוא על סמך התרשמותי וחוות דעת אישית.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך: