בלוטת התריס בהריון

יוד ובריאות בלוטת התריס בהריון

סיכום ממפגש הפורום המקצועי לתזונת הריון מטעם עמותת הדיאטניות "עתיד"* 

08.05.2017 בי"ח איכילוב

הסיכום נכתב ע"י ולנטינה לוריא ומתבסס על הרצאותיהם של דיאטן ודוקטורנט למדעי תזונה – יניב עובדיה ואנדוקרינולוג ומומחה לסוכרת – ד"ר יואל טולידנו.

יוד היא מינרלי חיוני לבריאותינו שנמצא בעיקר במאכלי ים, מוצרי חלב ובמלח המועשר ביוד.

במשך שנים רבות חשבו שעקב הקירבה לים, בארץ אין מחסור ביוד.

מסיבה זאת או אחרת בישראל אין סקר יוד ( לא אוספים נתונים באופן קבוע) כמו במדינות מפותחות אחרות.

רק לאחרונה בוצע סקר גדול במסגרת המחקר  לדוקטורט בהובלתו של דיאטן- יניב עובדיה .

ל85% מהנשים ההרות שנבדקו היה חסר ביוד !

למה זה חשוב ?

מחסור ביוד יכול להוביל להפרעה של תפקוד בלוטת התריס.

בזמן ההריון וההנקה גוף האישה זקוק לכמות מוגברת של יוד ולכן זה תקופות "רגישות" שבהן עשויות להופיע  הפרעות.

מחסור ביוד יכול להוביל לירידה ברמות הורמוני בלוטת התריס וכך לגרום מוגבלת של מוח העובר.

מחסור חמור מאוד עלול להגביר את הסיכון להפרעות בהתפתחות וגדילה של הילד ולפעמים לפיגור שכלי בשם "קרטיניזם".

לפי מחקרים מסויימים במצבים של מחסור חמור ביוד יש סיכון לפגיעה בהתפתחות אינטלקטואלית המתבטאת באובדן של כ–7 נקודות IQ בילדים.

עם זאת , לדבריו של יניב עובדיה לא רק חסר ביוד, אלא גם חסר *קיצוני* בברזל יכול לגרום לבעיות בתפקוד בלוטת התריס.

למה קיים מחסור  ביוד בארץ?

    1. שימוש במים מותפלים – ההתפלה מורידה משמעותית את תכולת היוד במים.
    2. שתיית מים מינרלים ומים מסוננים במקום מי ברז  (יש בהם  הרבה פחות יוד).
    3. בגלל הירידה בצריכת מוצרי חלב או שינויים באופן הטיפול בפרות המניבות חלב.
    4. מסיבות נוספות שטרם ידועות.

איך בודקים האם יש מחסור אצל האישה ההרה?

מחסור ביוד אפשר לזהות  על ידי סדרת בדיקות שתן ובדיקת דם מיוחדת -תירוגלובולין.
נכון להיום לא ניתן לעשות בדיקת שתן/דם מיוחדת בלי התוויה מיוחדת ! הבדיקות האלו לא בסל.
דיאטנית יכולה לתשאל על הרגלי  התזונה ולעשות הערכה של כמות היוד בתזונה שלכם.
זאת תהייה הערכה גסה כי אין עדיין נתונים מדויקים על תכולת היוד במזונות בארץ.

מה עושים ?

מעשירים את התפריט ביוד !

איך ?

1.מכניסים לתפריט את המזונות העשירים ביוד (דגי ים/פירות ים, אצות ים, מוצרי חלב וקטניות )- פירוט בהמשך.

2. צורכים מלח מועשר ביוד (אם אתם צורכים מלח)

3. אם לא מגיעים לכמות המומלצת עם התזונה , משתמשים בתוסף תזונה שמכיל יוד (מולטי-ויטמין לנשים הרות שמכיל יוד).

ממה להיזהר

  • תוספי תזונה לא מוכרים  או כאלה שלא מפרטים את כמות היוד שהם מכילים.
  • אכילה מוגזמת של אצות שעשירות מאוד ביוד – כמו קלפ או קומבו ( הערה שלי-ארגון הבריאות האוסטרלי ממליץ לנשים הרות להגביל את אכילת האצות ה"חומות" לפעם בשבוע).

מהי כמות היוד המומלצת ?

בהריון: 220 מק"ג ליום.

בהנקה : 290 מק"ג ליום.

כמה יוד  זה יותר מדי ?

לפי ההמלצות האמריקאיות  מעל 1100 מק"ג.

לפי ההמלצות האירופאיות מעל 600 מק"ג ליום.

עודף יוד יכול להיות מסוכן  גם הוא ! בייחוד כשעוברים בפתאומיות מחסר יוד לצריכה עודפת .

דוגמאות לתכולת היוד במזון:

אצות ים (ל1 גרם אצה יבשה) : נורי-16מק"ג, קלפ-1300 מק"ג, היזיקי-630 מק"ג, וואקמה-30 עד 115 מק"ג

סלמון (100 גרם) – 60 מק"ג

רול סושי עם אצה – 90 מק"ג

יוגורט ביו (כוס)- 75 מק"ג

מלח מועשר ביוד (רבע כפית)-70 מק"ג

פולי סויה (רבע כוס)-69 מק"ג

שעועית (3/4 כוס מבושלת)-30-50 מק"ג.

ביצה-25 מק"ג

טונה (1 קופסה)-17מק"ג

מה עם "גויטרוגנים"?

גויטרוגנים זה חומרים שונים (שחלקם נמצאים במזונות) שמפריעים לפעילות היוד בגוף.

ישנה שמועה רווחת שמזונות כמו ברוקולי, סויה, כרוב ועוד מפריעים לפעילות בלוטת התריס.

הדבר לא בהכרח נכון !

בפועל השפעתם היא זניחה וקיימת רק כשיש חסר יוד משמעותי.

במקרים שהבלוטה מאוזנת  תרופתית  כנראה אין לגויטרוגנים כלל השפעה.

האם היוד אשם בכל בעייה בבלוטת התריס?

תת פעילות או יתר פעילות של בלוטת התריס ברוב המקרים לא קשורות לחסר ביוד או במינרל אחר, אלא למחלות אוטואימוניות.

הריון הוא סוג של "מבחן מאמץ" לבלוטת התריס ולכן אם יש לכן  נטייה להפרעות בתפקוד הבלוטה ,הרופא ישלח אתכן לבדיקות שיראו איך הבלוטה שלכן מתפקדת.
חשוב מאוד שהבלוטה תהיה מאוזנת כדי למנוע סיבוכים וסיכונים מיותרים בהריון.

לפעמים יש צורך בטיפול תרופתי בבלוטה במהלך ההריון.

קחו בחשבון שהערכים בתקינים של תפקוד בלוטת התריס  בהריון שונים מהערכים לא בהריון- לכן אל תנסו לפענח את הבדיקות לבד, אלא גשו לרופא.
הטיפול הנפוץ בתת פעילות של בלוטת התריס הוא תרופה בשם אלטרוקסין וחשוב להפריד אותה מנטילת מולטי-ויטמין ו/או מברזל , סידן ומינרלים אחרים.
נכון להיום אם התגלתה אצלכן תת פעילות של בלוטת התריס – ככל הנראה הרופא לא יבדוק האם היא נובעת מהמחסור ביוד.
נקווה שבהמשך הבדיקות לאיתור המחסור יהיו זמינות בסל הבריאות.
בינתיים חשוב להישמע להמלצות הרופא ולהתייעץ עם דיאטנית להערכת כמות היוד התפריט .

 רק בריאות! אשמח לשמוע את התובנות שלכן מהכתבה 

*פורום אשר הוקם ביוזמתי וביוזמת החברות שלי למקצוע- מיטל רון-אל וטובה קראוזה.

עדכון – מאז פירסום הכתבה, משרד הבריאות עדכן את המלצותיו בקשר לצריכת יוד וגם ערכנו סיור ומפגש מקצועי נוסף בנושא – מוזמנות לקרוא על כך בכתבה הבאה.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך: