קשה לקרוא לריבה "מאכל בריאות" כי רוב הריבות מתבססות על כמות גבוהה מאוד של סוכר. הריבות הקנויות יכילו בדרך כלל לפחות 50 אחוז של סוכר מוסף (בצורה כזאת או אחרת). אל תטעו ותחשבו שריבה "ללא תוספת סוכר" או "ריבה 100 אחוז פרי" אוטומטית מכילה פחות סוכר.
אם תקראו את הרכיבים על גבי הצנצנת תראו שיש ביניהם לרוב "מיץ פרי מרוכז" או "תרכיז תפוחים" שזה בעצם סוכר שמקורו מן הפרי. האם יש הבדל בין סוכר שמגיע מן הפרי לבין סוכר מוסף בצורה אחר ( סוכר לבן/ חום/ סוכר קוקוס/ מייפל/ דבש וכו')? זאת שאלה פילוסופית בעיניי ואני לא רוצה להיכנס לדיון הזה בפוסט הנוכחי , אסכם את זה במשפט אחד – ההבדל הוא מזערי ובעיקר "שיווקי".
איך הריבה הביתית בכל זאת יכולה להיות בעלת יתרון על פני ריבות קנויות ?
1.יש לנו שליטה ברכיבים – כמות הסוכר ותוספים אחרים.
2.ריבה ביתית יכולה להכיל כמות גדולה יותר של הפרי ביחס לסוכר -בריבות תעשייתיות, גם אם משתמשים בפירות "איכותיים" ובעלי ערך תזונתי גבוה כמו אוכמניות כחולות, פטל, דובדבנים תמיד יהיו תוספות "זולות" יותר כמו תרכיז תפוחים, פקטין וכו' כדי לתת נפח לריבה ולהוריד עלויות ליצרן.
3.בגלל שאנחנו שולטים בכמות של הפרי אנחנו יכולים להפיק מהריבה את מיטב הערכים התזונתיים. כן גם לאחר הבישול נוגדי חמצון במידה רבה נשמרים וחלקם גם הופכים ליותר זמינים או פעילים, מינרלים נשארים ברובם וחלק מהוויטמינים גם. ריבה זאת בעצם סוג של "תמצית" של הפרי שלא תמיד ניתן להשיג אותו טרי והסוכר המוסף עוזר לשמור עליה לאורך הזמן.
4.אפשר להכין ריבה עם ערך מוסף – כמו תוספת של זרעי צ'יה שיש להם גם פונקציה של חומר מעבה או מקריש וגם הם עשירים בחומצות שומן מסוג אומגה 3 ממקור צמחי שמאוד חסרים בתזונה מערבית הטיפוסית.
חשוב לי לציין שאני לא מעודדת אכילת ריבות במקום הפירות הטריים כמובן ! צריך לזכור שבכל זאת זה מאכל עשיר בסוכר וצריך להקפיד על מידתיות (כמו עם כל דבר בתזונה).
מתכון לריבת פטל ביתית עם ערך מוסף:
רכיבים:
כ1 ק"ג של פטל קפוא ( היום אפשר להשיג פירות יער קפואים במחירים סבירים בהחלט כאשר מזמינים ישירות מהספק ויש לא מעט כאלה – תעשו גוגל ותגלו מהן האפשרויות שקיימות ותשוו את המחירים).
כוס של סוכר לבן ( כי אין שום יתרון תזונתי לסוכר אחר).*
3-4 כפות גדושות של זרעי צ'יה
*בריבות הקלאסיות היחס בין הסוכר לפרי או 1:1, אבל כאן אנחנו רוצים לקבל ערך תזונתי גבוה יותר, גם אם זה מייקר את הריבה ( עדיין זה יצא פחות יקר מריבה איכותית קנויה). אני גם אוהבת את הטעם החמצמץ יותר ולא מתור מידי.
הכנה :
- שמים את כל הרכיבים בסיר על אש קטנה וומערבבים מידי פעם בזהירות כדי שהריבה לא תישרף ( עשו זאת בעדינות אחרת הריבה המבעבעת תשפריץ עליכן). הריבה מוכנה בדרך כלל אחרי שעה, אבל תעיפו עליה כל כמה זמן כי יכול להיות שתהיה מוכנה גם קודם.
- אם אתן אוהבות ריבה סמיכה מאוד ייתכן ודרש יותר זמן, תיקחו בחשבון שאחרי שהיא תתקרר המרקם שהיה יהיה הרבה פחות נוזלי .
- לשימור ארוך – כדאי לעקר את הצנצנות והמכסים ( לבשל במים רותחים ולייבש היטב) ורק לאחר מכן להעביר את הריבה ולשמור במקרר.
הערה – פירות יער- אוכמניות, פטל וגם תותים ודובדבנים הם בעלי תכולת נוגדי חימצון ( אנטי-אוקסידנטים) גבוהה מאוד בגלל זה הם יהיו הבחירה ראשונית שלי לריבה.
בנימה האישית יותר- ריבת פטל מזכירה לי את הילדות ואת הסירים הגדולים שסבתא שלי הייתה מבשלת בהן ריבות בקיץ ומשמרת לחורף בצנצנות זכוכית של 3 ליטר ( אחרי שבערך חצי מהכמות לא היה מגיע לשימור, אלא מאכל על ידי כמו שזה :)).
ספרו לי בתגובות מהי הריבה האהובה על ידיכן ואיך אתן משלבות אותה בתפריט !
