העובר הוא לא "הפרזיט המושלם" או למה תזונת האם בזמן ההריון היא כל כך משמעותית

התפיסה הפשטנית שהייתה פופולרית בעבר לפיה העובר לוקח מאמו כל מה שהוא צריך, גדל ומתפתח בסביבה מוגנת שמתגייסת לטובתו, עברה שינוי דרמטי בעקבות תגליות מדעיות בשנים האחרונות. ככל שמתקדם המחקר בתחום, מתקבלות עדויות על כך שהתנאים ברחם (והסביבה בכלל) משפיעים באופן משמעותי על הבריאות וההתפתחות של העובר ועל חייו העתידיים ,לעיתים אף באופן בלתי הפיך.

1,000 הימים הראשונים לחיים התקופה הקריטית ביותר

1,000 הימים הראשונים לחיים – פרק הזמן שבין ההתעברות ליום ההולדת השני של הילד – הם חלון הזדמנויות ייחודי בו מתבססים היסודות לבריאות, גדילה והתפתחות עצבית אופטימלית בהמשך החיים. מחקר נרחב במדעי המוח, ביולוגיה והתפתחות בגיל הרך מספק תובנות על האופן שבו תזונה ואינטראקציה עם הסביבה באלף הימים הראשונים מעצבים את העתיד של היילוד.

תזונת האישה במהלך ההריון, קצב עלייתה במשקל, רווחתה הפיזית והנפשית, סביבתה והרגלי אורח חייה משפיעים רבות על בריאותו העתידי של הילד. גורמים אלה משפיעים על האופן שבו חילוף החומרים, מערכת החיסון ותפקוד האיברים של הילד מתפתחים. הם יכולים גם להשפיע על מועד הלידה (לידות מוקדמות) או משקל לידה נמוך. כל אלה הינם גורמים בעלי השלכות על בריאות הילד גם בבגרותו.

תכנות עוברי – Fetal programming

תכנות עוברי (fetal programming), הוא מושג שעומד בבסיס הבנת החשיבות של 1000 הימים הראשונים והוא נתמך על ידי המחקרים בתחום האפיגנטיקה. הכוונה היא שהתנאים ברחם "מתכנתים" את העובר לפתח נטייה למחלות או לקויות שונות (או להפך). תכנות עוברי מצביע על אירועים מסוימים המתרחשים בנקודות זמן קריטיות של ההריון ועלולים לגרום להשפעות קבועות על העובר ועל התינוק זמן רב לאחר הלידה ואף בבוגרותו.

הרעיון של תכנות עוברי מגיע מההשערה על שם בארקר (Barker hypothesis) שהציע במחקרו בשנות ה-90 למאה ה-20 שתת תזונה אמהית במהלך הריון גורמת לפגיעה בצמיחה של העובר ולסיכוי מוגבר למחלות מסוימות בבגרות.

בנוסף להשפעות התזונתיות, חוקרים בחנו את השפעות תכנות העוברי של גורמים נוספים, כמו חרדה אימהית או אלימות במהלך ההריון.

השפעת הגורמים הסביבתיים מוסברת על ידי האפיגנטיקה, כאשר הגנים באים לידי ביטוי באופן שונה ללא כל שינוי ברצף ה- DNA עצמו. ספציפית ,חוקרי תכנות עוברי בוחנים את הסביבה ברחם, שם העובר גדל ומתפתח וכך מדגימים את המשמעות של אותה סביבה מוקדמת ואת השפעותיה האפשריות על התפתחות מאוחרת יותר.

עד כמה חשובה התזונה של אמא במהלך ההריון?

במהלך ההריון, תזונת העובר תלויה לחלוטין באמו, לכן לתזונתה יש תפקיד מרכזי בהתפתחות הילד, רווחתו ואפילו שגשוגו הכלכלי. תזונה לקויה באלף הימים הראשונים עלולה לגרום נזק בלתי הפיך למוחו הצומח של הילד, ואף להשפיע על יכולתו להצליח בלימודים ולהתפרנס בעתיד. תזונה ירודה באלף הימים הראשונים יכולה גם לגרום לנטייה להשמנת יתר מאוחרת, סוכרת ומחלות כרוניות אחרות.

משמעות התזונה של האישה במהלך ההריון

תזונת האישה מספקת "דלק" הדרוש להתפתחות המוח המהירה של התינוק. מוחו של תינוק בלידה יכיל 100 מיליארד נוירונים! איכות התזונה של האם במהלך ההריון יכולה להשפיע גם על חילוף החומרים של הילד העתידי ועל הסיכון שלו לפתח מחלות כמו השמנת יתר, סוכרת ומחלות לב בהמשך חייה.
תזונה בריאה במהלך ההריון תורמת לכך שהילד יוולד במשקל תקין – לא גדול מדי או קטן מדי – מה שבתורו מפחית את הסיכון לסיבוכים בלידה ומחלות עתידיות של היילוד.
תזונת האם במהלך ההריון אף קובעת את הנטייה להעדפות האוכל של הילד בהמשך חייו. אחת העובדות המרתקות היא שחוש הריח והטעם של התינוקות מתחילים להתפתח במהלך השליש הראשון, מה שאומר שכל ה"טעימה "המוקדמת שעושה תינוק ברחם יכולה להשפיע על סוגי המזון שהוא יאהב בהמשך חייו. אז הריון הוא הזמן הטוב ביותר להתחיל באימון בלוטות הטעם הזעירות האלה! אכילה מגוונת ומאוזנת היא הדרך הטובה לכך.
תזונה מספקת, אך לא עודפת תורמת לעלייה תקינה במשקל במהלך ההריון. יש משמעות למשקל שבו האישה מתחילה את ההריון וגם לכמה היא עולה בהריון. גם עלייה גבוהה מדי וגם עלייה קטנה מדי במשקל במהלך ההריון יכולות להיות בעלות השפעה שלילית.

יש דרך קלה יותר לרכוש את כל המידע על התזונה בהריון ולוודא שאת לא מפספסת כלום:

הקורס המקיף על תזונה בהריון

כל המידע על תזונה בהריון בקורס מתומצת ופרקטי עבורך

לפרטים והרשמה

מה קורה כשהתזונה של האישה לוקה בחסר?

אומנם לעובר יש יכולות אדפטיביות – בעזרת מעבר חומרי הזנה יעיל דרך השליה העובר יכול לקבל את "מה שהוא צריך" במידה מסוימת, אך כאשר לאישה יש חסרים משמעותיים גם יכולת הפיצוי הזאת לא תעזור להתגבר עליהם.

תת תזונה אימהית פוגעת בהיווצרות שליה תקינה ,מה שמוביל לירידה בגודל השליה, לשינויים במבנה התאים התקין ולהפחתה של זרימת הדם, הדבר עלול לפגוע בהעברת המזון לעובר. בנוסף להגבלת גדילת העובר תת תזונה אימהית נקשרה למשקל לידה נמוך (LBW) וללידה מוקדמת ולסיבוכים והשלכות לטווח הקצר והארוך, כמו כן לסיבוכים אימהיים, כמו דימום מסכן חיים.

השערת בארקר מניחה כי תת תזונה בתקופות קריטיות בהריון גורמת לשינויים מבניים ותפקודיים אצל העובר באופן קבוע ("מתכנתת"). אמנם שינויים אלה מספקים יתרונות לטווח הקצר להישרדות ברחם, אך הם מגבילים את יכולתו של התינוק להסתגל לסביבה אחרת לאחר הלידה.

מחקרים אפידמיולוגיים רבים על אוכלוסיות שחוו רעב במהלך ההריון דיווחו כי גורמי הסיכון למחלות בקרב צאצאים לנשים שהרו בתקופה הזאת אינם נובעים רק מחסר קלורי, אלא גם מחסור של מרכיבים תזונתיים ספציפיים( כמו ויטמינים ומינרלים) בשלבים הקריטיים בהתפתחות עוברית .

לפעמים נדמה שהחסרים התזונתיים ותת תזונה הם נחלת מדינות העולם השלישי, אך זה לא מדוייק. אכן, תזונה חמורה (חסר קלורי וחסר חלבון משמעותי) פחות רווחת במדינות מערביות ,אך החסרים התזונתיים עדיין מאוד נפוצים גם במדינות מפותחות.

האם קיימת בעייה של חסרים תזונתיים במדינות מפותחות ?

למשל מחקר גדול שפורסם בכתב עת מוערך מצביע על כך שמספר לא מבוטל של נשים בהריון בארה"ב אינן עומדות בהמלצות לוויטמינים D, C, A, B6, K ו- E, כמו גם חומצה פולית, כולין, ברזל, סידן, אשלגן, מגנזיום ואבץ, אפילו עם השימוש בתוספי תזונה. כמעט כל הנשים ההרות במחקר זה היו בסיכון לצריכה מוגזמת של נתרן, לצד זה שחלק מהן היו בסיכון לצריכה מוגזמת של חומצה פולית וברזל מהתוספים.

גם לנשים עם עודף משקל יכולים להיות חסרים תזונתיים מרובים!

טעות היא לחשוב שאישה שמתחילה הריון במשקל עודף לא נמצאת בסיכון לחסרים של ויטמינים ומינרלים (ולעיתים גם חלבון). אחד המיתוסים הרווחים הוא שאם יש לאישה רקמת שומן בכמות גבוהה, אז היא לא יכולה לסבול מתת תזונה.

ראשית, גם אנשים הנמצאים בעודף משקל ואף בהשמנה יכולים בו זמנית להימצא במצב של חסרים תזונתיים ואף בתת תזונה ברמת המיקרו אלמנטים. למשל כשהתזונה שלהם מאוד מוגבלת ולא מגוונת או מבוססת על מזון מעובד עם ערך תזונתי נמוך.

נשים הרות שסובלות מבחילות, הקאות ותחושה רעה במהלך בהריון הן קבוצה נוספת העשויה להגיע למצב של תת תזונה חמורה יותר עם רמות חלבון ירודות וחסרים חמורים של מיקרואלמנטים כמו ברזל, סידן, ויטמין b1, b12. הדבר אינו תלוי בכמות מאגרי שומן שיש לאישה, אישה במשקל גוף תקין וגם בעודף משקל יכולה לסבול ממחסור תזונתי. כאשר המאגרים אצל האישה מרוקנים, לא יהיה מאיפה לספק את אותם חומרי ההזנה לעובר.

אומנם ברוב המקרים נשים בריאות הרות לא מגיעת למצבים קיצוניים, אך העדר תזונה אופטימלית ותוסף מתאים יכולים לפגוע לא רק בבריאות העובר, אלא גם בבריאות האם. לדוגמא חסר חמור בברזל או אנמיה מחסר ברזל עשויים לפגוע בגדילת העובר וגם בהרגשה ובתפקוד הבסיסי של האישה בזמן ההריון ועוד יותר לאחר הלידה. למשל אם לאישה חסר ברזל בתפריט היא עשויה לסיים את ההריון אנמית ואף להזדקק למנות דם לאחר הלידה.

העדר כמות החלבון המספקת בתזונה של האישה תגרום לכך שיהיה פירוק שריר מואץ אצל האישה לטובת גדילת העובר, אך האישה עצמה תאבד מסת השריר יקרה. העובר והשלייה גם הם ניזוקים מחסר חלבון משמעותי.

חסר בויטמין B12 יכול גם לגרום לאנמיה אצל האישה, תופעות נוירולוגית ואף דיכאון.

רמות ויטמין D נמוכות קשורות לסיכון מוגבר לסוכרת הריון, רעלת הריון, לידות מוקדמות משקל לידה נמוך ורככת אצל התינוק.

חסר סידן בהריון עשוי לפגוע בצפיפות העצם אצל האישה וגם בהתפתחות תקינה של העצמות אצל התינוק.

חסרים נפוצים נוספים הם – חסר יוד, חומצות שומן אומגה 3, כולין( ויטמין b9), מגנזיום.

אני לקוחת "פרנטל", מולטיויטמין לנשים הרות – אז אני מסודרת?

לא בהכרח. קודם כל יש סוגים שונים של מולטי-ויטמינים עם מינונים שונים שלא בהכרח מכילים את כל מה שצריך. שנית "פרנטל" לא לוקח בחשבון את הצרכים ואת המכלול התזונתי של האישה הספציפית. כמו כן, פרנטל הוא מעין "רשת ביטחון", אך הוא לא יכול להיות תחליף לתזונה מאוזנת ומספקת.

הדרכה תזונתית ומעקב על ידי תזונאית נועדו לעזור לנשים בהריון להגיע אך לא לחרוג מהמלצות תזונתיות עדכניות. כמו בהרבה תחומים אחרים, גם בתזונה בהריון חשוב למצוא את "שביל הזהב" ולהימנע מצד אחד מחסרים ומצד שני מעודפים שעשויים להזיק.